שאלות ותשובות

הליך גירושין הינו תהליך מתמשך, יקר, מורכב ולעיתים גם כואב מאוד. להיפרד מהאדם הקרוב ביותר שהיה עד לא מכבר השותף לחיים, ולפרק את התא המשפחתי זה אף פעם לא קל. לעיתים, בעקבות הקושי הרגשי להיפרד ולחשוב באופן "אסטרטגי" אנו יכולים לעשות טעויות שלאחר מכן יכולות להתברר כדרמטיות ועשויות להשפיע על התוצאה הסופית בסוף הליך הגירושין. על מנת להימנע מביצוע טעויות והתנהלות לא נכונה, יש להצטייד בעו"ד כמה שיותר מוקדם, כאשר ההחלטה להתגרש מתגבשת או כאשר קיבלנו אינדיקציה כלשהי כי בן הזוג שלנו גמר בדעתו לפרק את החבילה. לרוב הצד אשר נערך ראשון הוא זה שיזכה בעמדת פתיחה טובה יותר מאחר ותהיה לו את האפשרות לבחור באיזו ערכאה יתנהל הליך הגירושין- בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה . כמו כן הוא יוכל להשיג "ראיות מרשיעות" כלשהן שיסייעו לו להשיג תוצאה טובה יותר, כל זאת כאשר הצד השני כלל לא יודע כלל כי בן הזוג שלו עוסק בבניית תיק כנגדו. בחירת ובחינת האסטרטגיה הנכונה והטובה ביותר , בראשיתו של ההליך, הינה מהווה סיכויים רבים יותר להצלחה. בהליך שכזה , לרוב, יש לעשות צעדים חשובים טרם תחילתו של ההליך, שרובם ככולם נסתרים מעיני בין הזוג האחר. כמו למשל, איסוף חומר, זכויות , חובות ועוד.

תחילה יש לחשב את הצרכים הבסיסיים ביותר, מגורים (מדור), מזון , חינוך והוצאות רפואיות. בנוסף, המזונות יכללו גם דמי טיפול בילדים, ואין זה משנה אם האם היא זו שמטפלת בילדים או מישהו אחר שנשכר על ידה. במידה והילדים הורגלו לתנאי חיים מסוימים כמו למשל חוגים, מתנות שונות, נסיעות לחו"ל, שיעורים פרטיים ועוד, ניתן יהיה לחייב את האב להשתתף במימונם במידה ויש ביכולתו. חשוב לדעת שלא כמו במדינו אחרות שסכומי המזונות הינם אחוזים קבועים משכרו של האב, בישראל אין "מחירון" למזונות, וכל מקרה נבחן לגופו.

למרות שמדובר בנישואין אזרחיים שנערכו בחו"ל, התרתם תתבצע בישראל , בין יהודים, בבית הדין הרבני.

בהחלט ניתן לבקש מבית המשפט להקטין את תשלום המזונות במידה והשתנו הנסיבות הכלכליות ויכולת ההשתכרות של הבעל. קביעה של דמי מזונות אינה "חתונה קתולית".חשוב לציין כי הפסקת תשלום מזונות או תשלום מזונות מופחתים מבלי לקבל אישור מבית המשפט או מבלי להגיע להסכמה עם הצד השני, אינו צעד חכם מאחר והאישה יכולה לפתוח בהליכי הוצאה לפועל אשר יכולים להיות מאוד לא נעימים. ההמלצה שלי היא לנסות לשוחח עם אשתך לשעבר להסביר לה את המצב ולנסות להגיע אתה להסכמה בנוגע לתשלום מופחת של מזונות. במידה ואין הסכמה מומלץ לפנות לבית המשפט בתביעה להפחתת מזונות, כאשר חובה עליך להוכיח שינוי נסיבות מהמועד בו נקבעו דמי המזונות למועד כיום.

במידה ואכן אתה מאמין כי יחסיכם יכולים להשתקם ולעלות על מסלול חיובי באפשרותך לפנות לבית המשפט ולבקש כי יעשה ניסיון של שלום בית ופיוס, בדרך של תביעה ליישוב סכסוך. כמו כן הנך רשאי לפנות לבית הדין הרבני בתביעה לשלום בית.

לניסוח הסכם ממון טרם הנישואין ואישורו כפי שנקבע בהוראות החוק- יתרונות רבים. חתימה על הסכם ממון מבטיחה כי אין מניעים כלכליים בהחלטה להינשא. מדובר בחשש אשר מתקיים כאשר אחד מבני הזוג נכנס לנישואין עם אמצעים כלכליים רבים יותר מבן הזוג השני. הסכם ממון גם ימנע מצב של סחטנות בעת הגירושין. לעיתים, בן זוג אחד מאוד מעוניין לפתוח דף חדש ולהיפרד ועל כן מוכן לוותר על חלק מזכויותיו ולהיכנע לסחטנות הכלכלית של הצד השני כל זאת על מנת לזכות בחופש המיוחל. ביכולתו של הסכם ממון טוב למנוע מצב כזה של סחטנות כלכלית.

לא רק שאת צריכה לחתום על הסכם ממון עם בן הזוג את גם צריכה לעשות צוואה. הסכם ממון רלבנטי למצב בו הנישואין עולים על שרטון כאשר בני הזוג עדיין בחיים. במסגרת הסכם כזה ניתן לקבוע חלוקת רכוש מסוימת בין בני הזוג, כמו כן להבטיח כי רכוש אשר נצבר לפני הנישואין לא יועבר לגרוש. המצב ממנו חוששים ילדיך הוא שבעקבות מוות פתאומי מחצית מרכוש שלך יועבר לבן זוגך והם יזכו רק למחצית השנייה של הרכוש ולא לסכום גבוה יותר. על מנת למנוע מצב שכזה יש לערוך צוואה בה תותווה חלוקת הרכוש לאחר המוות. במידה ואת עורכת גם הסכם ממון וגם צוואה תוכלי להבטיח כי ילדייך יקבלו את חלקם גם לאחר מותך. תחום הסכמי הממון עובר לנישואין ובמהלכם הינו נושא "מתפתח" ביותר שבשנים האחרונות נקלעים אנו לשכיחות הסכמים רבה ביותר. הסכם ממון טוב ומקצועי יסייע למנוע סכסוכים מיותרים בעתיד.

בדרך כלל, ילדים זכאים לקבל מזונות מאביהם עד שהם הופכים להיות בגירים, כלומר עד שהם מגיעים לגיל 18. למרות זאת, בתי משפט מחייבים את האב במזונות גם לאחר שהילד מגיע לגיל 18 וזאת מאחר ובית המשפט מעמיד במרכז את צרכי הילד וטובתו למרות שזה הפך עתה לבגיר, ומשרת בצבא או לומד. כאשר בית המשפט לענייני משפחה פוסק מזונות לבגיר לאחר גיל 18 הוא יפסוק לו לרוב שליש מגובה המזונות שקיבל בטרם מלאו לו 18.

במידה ולאישה יש עבודה והמשכורת שהיא מקבלת מספיקה על מנת לכסות את כל הוצאותיה, הבעל לא יחויב בתשלום מזונות. במידה והמשכורת של האישה הינה נמוכה או שהבעל הרגיל את אשתו לרמת חיים מסוימת, בית המשפט/ בית דין רבני יפסוק לאישה מזונות על מנת להשלים את הכנסתה. "עולה עמו ואינה יורדת", חשוב לציין כי החיוב במזונות במקרה הנ"ל תלוי במצבו הכלכלי של הבעל וביכולתו לשלם לאשתו מזונות, בהתחשב במזונות הילדים ובכלל הוצאות אחזקת הבית.

כמובן שהזכות למזונות נקבעת להורה המשמורן, כל עוד הקטין נמצא במשמורתו בפועל. במקרה שלך הבן עבר לגור עם אביו, יש להמתין עוד מס' שבועות, ולראות כי מעבר הבן אינו זמני אלה קבוע. באם כך הדבר לא ראוי עוד שבעלך לשעבר ימשיך לשלם לך מזונות עבור הבן. סביר להניח כי בעלך לשעבר יעתור לבית המשפט בתביעה להפסקת החיוב במזונות. בית המשפט יקבל החלטתו לרוב , בהעדר הסכמה, לאחר קבלת תסקיר פקיד סעד בעניין.

החיוב בכתובה הופך אט אט להיות יותר ויותר שכיח בבתי הדין הרבניים. הסמכות הבלעדית ייחודית לדון בכתובה נתונה לבית הדין הרבני. רק תביעת כתובה מעיזבון נתונה לסכמות בית המשפט לענייני משפחה. אישה זכאית לכתובתה כל עוד לא הוכח ע"י הבעל שהאישה הפסידה כתובתה. חובת ההוכחה במקרים אלו מוטלת על כתפו של הבעל. בית הדין הרבני לא יפסוק לאישה גם כתובתה וגם חלקה באיזון המשאבים, לדברי בית הדין , " אין כפל מבצעים". לרוב בית הדין כאשר יפסוק לאישה כתובתה לא יחייב הבעל במלוא הסכום, שכן ידוע כי הבעלים, ברוב המקרים, כתבו סכומים מופרזים בעת החתונה, ע"מ להרשים האורחים. כתובות מוגזמות הוערכו לרוב ע"י בתי הדין בסך של עד 150,000 ₪, ולא מעבר לכך.

לשכת ההוצאה לפועל הינה לשכת גביית חובות על-פי פסקי דין של בית משפט/ בית דין רבני. יש לפתוח תיק בלשכת ההוצאה לפועל. המסמכים הנדרשים- מילוי טפסי בקשה מתאימה, נמצאים בכל לשכת הוצל"פ, פס"ד מקור של בית משפט או בית דין, מס' חשבון בנק, חתימה על תצהיר בפני עו"ד,תשלום אגרת פ.תיק- 21 ₪. לשכת ההוצאה לפועל תעביר לך כספי המזונות לאחר שיגבו מהגרוש את הכספים, באמצעות עיקולים ואף פקודות מאסר.

כמובן שצריך לפנות ללשכת ההוצאה לפועל בצירוף תחשיב של מנהל חשבונות/ רואה חשבון על מכלול חוב הפרשי ההצמדה וריבית בגין איחור של כל תשלום. לרוב אי הצמדת דמי המזונות למדד המחירים לצרכן יכולה להיות חוב נכבד.

אין כיום חוק במדינת ישראל המחייב אב לראות את ילדיו. לבטח לא ניתן לפנות למשטרת ישראל ע"מ שתחייב האב לראות את ילדיו.. ממש לאחרונה מתפתחת פסיקה שכיחה בבתי המשפט לענייני משפחה המחייבים אבות בתוספת לדמי המזונות על כל ביקור עם הילדים שאינו מתקיים. במקרים כגון אלו יש לפנות בתביעה מתאימה, שאז בית המשפט ממנה לרוב פ. סעד ע"מ לבחון טענות הצדדים, ובאם מתברר שאכן כך הדבר, יטיל בית המשפט על האב תוספת נכבדה על דמי המזונות הקבועים.