top of page
shutterstock_2212378645.jpg

גירושין

בישראל, הליך הגירושין עבור זוגות יהודים מתנהל במערכת משפטית דואלית, המשלבת בין המסורת ההלכתית לבין החוק האזרחי. שתי הערכאות המרכזיות המטפלות בגירושין הן בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. הבחירה בין שתי הערכאות הללו, הנתונה בידי הצד שיוזם את ההליך, עשויה להשפיע משמעותית על מהלך הגירושין ותוצאותיהם.


כאשר קיימת הסכמה הדדית בין בני הזוג, תהליך הגירושין יכול להיות פשוט יחסית. הבעל מעניק גט לאשתו, ובכך מסתיימים הנישואין מבחינה הלכתית וחוקית. אולם, המציאות לעיתים קרובות מורכבת יותר. כאשר אחד מבני הזוג מתנגד לגירושין או מציב דרישות מסוימות, נדרשת הגשת תביעת גירושין.
בבית הדין הרבני, הצד התובע נדרש להציג עילת גירושין מוצדקת. עילות אלו שונות עבור נשים וגברים, ומשקפות תפיסות מסורתיות של חיי הנישואין. לנשים, העילות כוללות בין היתר אלימות מצד הבעל, הזנחה כלכלית, או סירוב לקיום יחסי אישות. לגברים, העילות עשויות לכלול חוסר צניעות מצד האישה או חשד לבגידה.


מעניין לציין כי המערכת מאפשרת גם ניסיונות לשלום בית. אם אחד הצדדים מבקש זאת, ובית הדין סבור שיש סיכוי לשיקום הנישואין, הוא עשוי להפנות את בני הזוג לייעוץ זוגי או להורות על תקופת ניסיון לשלום בית.


חשוב להדגיש כי הליך הגירושין אינו מסתכם רק בפירוק הקשר הנישואין. הוא כרוך בהסדרת מגוון נושאים מורכבים, כגון חלוקת רכוש, הסדרי משמורת על ילדים, קביעת מזונות, וחלוקת חובות. כל אחד מנושאים אלה עשוי להוות מוקד למחלוקת ולדיונים משפטיים ממושכים.
בנוסף, הליך הגירושין מושפע גם מהיבטים רגשיים וחברתיים. הפרידה עשויה להשפיע לא רק על בני הזוג, אלא גם על ילדיהם, משפחותיהם המורחבות, וסביבתם החברתית. לכן, מומלץ לעיתים קרובות לשלב גם ייעוץ פסיכולוגי או גישור מקצועי בתהליך.


לאור מורכבות זו, בחירת ייצוג משפטי מיומן היא קריטית. עורך דין המתמחה בדיני משפחה יכול לסייע בניווט המערכת המשפטית המורכבת, בגיבוש אסטרטגיה מתאימה, ובהגנה על זכויות הלקוח. יתרה מזאת, עורך דין מנוסה יכול לסייע במציאת פתרונות יצירתיים ובהגעה להסכמות, במטרה לצמצם את הנזק הרגשי והכלכלי הכרוך בהליך.


לסיכום, הליך הגירושין בישראל הוא מסע מורכב, המשלב היבטים משפטיים, דתיים, כלכליים ורגשיים. הבנת המערכת והיערכות נכונה יכולות לסייע בהתמודדות עם האתגרים הכרוכים בו ובהגעה לתוצאה הוגנת ומאוזנת עבור כל הצדדים המעורבים.

shutterstock_1195555699.jpg

משמורת:

בתהליך גירושין, אחת הסוגיות המורכבות והרגישות ביותר היא קביעת הסדרי המשמורת והראייה של הילדים. החלטות אלו משפיעות באופן משמעותי על חיי הילדים ועל המשך הקשר שלהם עם שני ההורים.
הסכמה בין ההורים


במקרים אידיאליים, ההורים מצליחים להגיע להסכמה בנוגע למשמורת והסדרי הראייה. הסכמה זו מובאת לאישור בית המשפט, אשר בוחן אותה לאור עקרון טובת הילד. חשוב לציין כי בית המשפט אינו מחויב לאשר כל הסכמה בין ההורים. אם השופט סבור כי ההסדר המוצע עלול לפגוע בטובת הילד, הוא רשאי לדרוש שינויים או אף לדחות את ההסכמה כליל. התערבות בית המשפט כאשר אין הסכמה בין ההורים, בית המשפט נדרש להכריע בסוגיית המשמורת והסדרי הראייה. בתהליך קבלת ההחלטה,

 

השופט נעזר במגוון כלים:

  1. חוות דעת מקצועית: לרוב מעובד סוציאלי, המספק תמונה מקיפה על מצב המשפחה.

  2. בדיקת מסוגלות הורית: במקרים מורכבים, מומחה (פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי) מבצע הערכה מעמיקה של יכולות ההורים והקשר שלהם עם הילדים.

  3. שמיעת רצון הילד: כאשר הילד מסוגל להביע את דעתו, בית המשפט מנסה לאבחן את רצונו האמיתי.
     

שיקולים בקביעת משמורת
בית המשפט שוקל מגוון גורמים בבואו להכריע בשאלת המשמורת:

  • גיל ההורה המבקש משמורת

  • זמינות ההורה לטיפול בילד

  • איכות הטיפול שההורה מסוגל להעניק

  • מידת המעורבות של ההורה בחיי הילד עד כה

  • איכות הקשר בין ההורה לילד

  • רצון הילד (כאשר הוא מסוגל להביעו)
     

חזקת הגיל הרך
חוק ישראלי מיוחד קובע את "חזקת הגיל הרך". על פי חזקה זו, כאשר מדובר בילד מתחת לגיל שש, קיימת עדיפות למשמורת אצל האם, אלא אם כן הוכח כי היא אינה מסוגלת לטפל בילד. חשוב לציין כי בדרך כלל בית המשפט נמנע מהפרדת אחים, ולכן אם אחד הילדים הוא מתחת לגיל שש, יש סבירות גבוהה שכל הילדים יישארו במשמורת האם. גמישות והתאמה לשינויים


חשוב להדגיש כי החלטות בנושא משמורת אינן סופיות לעולם. אם חל שינוי מהותי בנסיבות, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לשינוי הסדרי המשמורת או הראייה. בית המשפט תמיד יבחן מחדש את המצב לאור עקרון טובת הילד, תוך התחשבות ביכולת של כל הורה לספק את צרכי הילד במלואם.

shutterstock_2304754689.jpg

חלוקת רכוש:

כאשר זוג מחליט לפרק את התא המשפחתי, אחת הסוגיות המורכבות ביותר שעומדת בפניו היא חלוקת הרכוש המשותף. תהליך זה, הנראה לכאורה טכני, טומן בחובו מטען רגשי עצום ומשקף את מכלול חייהם המשותפים של בני הזוג, הזיכרונות המשותפים שלהם, וכל רכוש שצברו ביחד.
המערכת המשפטית בישראל מכירה בשתי מסגרות עיקריות לחלוקת רכוש. הלכת השיתוף חלה על זוגות שנישאו לפני 1974. על פי הלכה זו, כל נכס שנצבר במהלך הנישואין נחשב לרכוש משותף, ללא קשר לרישום הפורמלי. לעומת זאת, חוק יחסי ממון חל על זוגות שנישאו אחרי 1974 ועל ידועים בציבור. החוק קובע כי איזון המשאבים מתבצע רק בעת פקיעת הנישואין.
הרכוש המשותף יכול לכלול מגוון רחב של נכסים. בין אלה ניתן למנות נכסי נדל"ן כמו דירות, בתים וקרקעות, כלי רכב, חסכונות והשקעות כגון קרנות פנסיה, קופות גמל ותיקי השקעות. כמו כן, זכויות סוציאליות כמו פיצויים וקרנות השתלמות, עסקים ומוניטין מקצועי, וכן חפצי ערך כמו תכשיטים, יצירות אומנות ואוספים.
במרכז סערת הגירושין ניצבת סוגיה טעונה במיוחד - חלוקת הרכוש המשותף. נושא זה, הטומן בחובו ניגודי אינטרסים עזים, משפיע באופן דרמטי על עתידם הכלכלי של בני הזוג לאחר הפרידה.
המסגרת החוקית משתנה בהתאם למועד הנישואין: זוגות שנישאו לפני 1974 כפופים ל"הלכת השיתוף", המעניקה לכל צד זכות שווה ברכוש המשותף בכל עת. לעומתם, זוגות שנישאו לאחר 1.1.1974, כמו גם ידועים בציבור, מוסדרים תחת "חוק יחסי ממון", המגביל את הזכאות לחלוקת הרכוש לרגע הגירושין או הפטירה.
מהו רכוש בר-חלוקה?
כל נכס בעל ערך כלכלי מדיד ומפרק נחשב לרכוש משותף. זה כולל דירות, כלי רכב, חסכונות פיננסיים, מניות ואפילו נכסים עסקיים ומוניטין. עקרון השוויון מנחה את החלוקה, ללא קשר למי רשום הנכס או מי תרם להשגתו, מתוך הכרה במאמץ המשותף של בני הזוג.
נכסים מחוץ לטווח החלוקה
רכוש שנצבר טרם הנישואין, או התקבל כמתנה או ירושה במהלכם, נותר בבעלות הפרטית של מקבלו, אלא אם כן הוסכם אחרת בין הצדדים.
אזהרות חשובות בתהליך החלוקה
יש להיות ערניים לאפשרות של הסתרת נכסים על ידי בן הזוג. חשוב להכיר לעומק את המצב הפיננסי המשפחתי, כולל חסכונות והשקעות, כדי למנוע ניצול לרעה של פערי ידע כלכלי. יש להיזהר במיוחד מפעולות פתאומיות כגון ריקון חשבונות משותפים.

bottom of page